הפרעות חרדה

תקופת הבחינות מביאה עימה לחצים רבים היכולים להוביל להפרעות חרדה. מהן הפרעות חרדה וכיצד ניתן לטפל בהן?

מהן הפרעות חרדה?

על פי הDSM-, מגדיר המחלות הנפשיות יש להפריד הפרעות חרדה מפחד. פחד הינו תחושת מצוקה מאובייקט מסוכן ספציפי ואילו חרדה הינה הרגשה כללית לא נעימה.

כאשר מאבחנים חרדה יש להוציא גורמים חיצוניים היכולים לגרום לחרדות כגון: סמים, אלכוהול, תרופות וכדומה. באופן כללי הפרעות חרדה או פוביות מאופיינות בתחושה נוראית של פחד אשר אינו קשור להתרחשות מציאותית או שאינו תואם את אותה התרחשות.

כאשר תחושות הפחד מפריעות לסובלים מהן לחיות את חייהם באופן סדיר, אינן ניתנות לשליטה ואינן חולפות תוך זמן קצר הן נחשבות להפרעות חרדה.

סוגי הפרעות החרדה

פאניקה

התקף הפאניקה מלווה בתחושות קשות של לחץ ואימה ההולכים וגוברים מסיבה שאינה ברורה. אחוז נרחב מן האוכלוסיה חווה לפחות פעם אחת בחייו התקף פאניקה אך התקף זה נחשב להפרעה נפשית רק כאשר הוא חמור מאוד וחוזר על עצמו שוב ושוב תוך פרק זמן קצר.

הסימפטומים העיקריים של ההתקף כוללים סימנים ריגשיים, קוגנטיביים ופיזיים. מבחינת החלק הרגשי ניתן לראות חששות, אימה ונתק מן העצמי. מן הצד הפיזי ניתן להבחין בדופק מואץ, סחרחורות, קושי לנשום וכדומה.

מבחינה קוגניטיבית האדם חושש שמא הוא חוטף התקף לב אשר עלול לגרום למותו או לחוסר איבוד שליטה. התקפי הפניקה נחלקים לשני סוגים: עם אגרופוביה וללא אגרופוביה.

אגרופוביה

האגרופוביה נובעת בדרך כלל כתוצאה מן הפחד שמה יחזרו התקפי החרדה במקום בו לא ניתן לקבל עזרה.

הסימפטומים הנפוצים הינם: פחד ממקומות פתוחים, מקהל גדול, רחובות וכדומה. אנשים אלו נמנעים מלצאת מהבית, לעיתים לא יצאו כלל מביתם ויזדקקו לליווי.

פוביה ספציפית

מתאפיינת בתחושת חרדה קיצונית המתעוררת כתוצאה מחשיפה לאובייקט ספציפי.

קיימות מעל 250 סוגים שונים של פוביות ספציפיות. הסובלים מהפרעה זו יתכננו את חייהם ואת שיגרת יומם על פי הסיכוי להיחשף לאותו גורם הפוביה והם עשויים להימנע מלהגיע למקומות מסוימים או להימנע מלבצע פעולות מסוימות העלולות לגרום לתחושת החרדה להופיע אפילו במחיר של פגיעה באיכות חייהם או בבריאותם (לדוגמא, הסובלים מפוביה מכאב עלולים להימנע מבדיקות רפואיות חיוניות).

פוביה חברתית

כל פעולה או הווי בעלי אופי חברתי עלולים לעורר את החרדה אצל הסובלים מפוביה חברתית.

לדוגמא: הימצאות בחברה, דיבור לפני קהל וכדומה. מקרים אלה מתעוררים אפילו בעת מפגש עם חברים ומכרים.

החרדה מסוג זה מעצימה את עצמה מפני שהיא לא רק מתעוררת כתוצאה מהיחשפות לקהל אלא גם מלבינה את החשש שמה מישהו ישים לב לתחושות הפחד וישימם ללעג.

הפרעת חרדה מוכללת

אנשים אשר חשים חרדה או פחד עוצמתי באופן כללי ובלתי פוסק. החולים חשים חרדה כמעט כל הזמן ותמיד ימצאו את ההקשר שיוביל להיווצרות הפחד.

הפרעה זו לעיתים קרובות מתלווה להפרעות נפשיות אחרות כדוגמת דיכאון ולעיתים גורמת להיווצרות סימפטומים פיזיולוגיים כגון: הפרעות שינה, כאבי ראש או הפרעת דחק פוסט טראומטית.

הפרעת דחק פוסט טראומטית

הפרעה זו נוצרת כתוצאה מחשיפה לאירוע מאיים או מסכן חיים (אונס, קרב, תאונה וכדומה) המעוררת מחשבות חודרניות, שיחזור חוזר ונשנה של האירוע ומובילה להימנעות ממצבים המזכירים את מה שאירע.

טיפול

שיטות הטיפול המקובלות כיום משלבות בין טיפול פסיכיאטרי וטיפול פסיכולוגי.

בתחום הפסיכיאטרי נעשה שימוש בתרופות נוגדות דיכאון או בנוגדי חרדה ואילו בתחום הפסיכותרפי מקובל לגשת לטיפול הקוגנטיבי- התנהגותי.

השילוב מוביל להרגעה ועם הזמן אף להיחשפות באופן הדרגתי למקור החרדה ולהתמודדות עימו.