מקצוע עריכת הדין בישראל הוא מבין הפופולריים ביותר. משנה לשנה עולה מספר המסיימים והניגשים לבחינות הלשכה והשוק רווי בעורכי דין.
למרות זאת ממשיכים צעירים רבים לשאוף לעטות את הגלימה בטקס הסיום וההסמכה ולהוסיף את התואר עו"ד לפני שמם.
אולי זה בגלל ריבוי סדרות עורכי הדין על המרקע, אולי בגלל זמן המסך הרב שעורכי דין מקבלים בתקשורת הישראלית בייצגם אישים שונים ואולי זה נובע בכלל מהרצון הבסיסי להתבטא, כמו האמרה השחוקה "שני יהודים שלוש דעות".
ההתפלפלות המסורתית שהחלה בעיירות היהודיות בגולה וב"חדר" יכולה להוות את מקור הרצון להמשיך ולדון בנושאים שונים. השורה התחתונה היא שמשנה לשנה עולה מספר עורכי הדין במדינה.
תוכן הלימודים
בשונה ממקצועות אקדמיים רבים שעל פניהם מובילים להעשרה כללית, לימודי המשפטים מובילים לעבודה מקצועית בתחום עריכת הדין.
לימודי משפטים לתואר הראשון מורכבים משלוש וחצי שנות לימוד (שבעה סמסטרים). עם סיום הלימודים נדרשים הסטודנטים בשנת התמחות במשרד עורכי דין מוכר ולבסוף יצטרכו לעבור את מבחן הלשכה הכולל מבחן כתוב ומבחן בעל פה ורק עם צליחתם יקבלו את תעודת עריכת הדין.
תחומי ההתמחות שונים ומגוונים ויהא זה נכון לבחור משרד המתמחה בנושא המעניין אתכם על מנת להוסיף את תקופת ההתמחות כתחום רלוונטי לקורות החיים.
בין הקורסים הנלמדים במהלך לימודי משפטים לתואר ראשון ילמדו הסטודנטים על המשפט העברי, המשפט החוקתי והמשפט הבינלאומי, כמו גם קורסים שונים העוסקים בקניין רוחני, דיני חוזים ודיני עבודה, דיני עונשין, דיני נזיקין ודיני משפחה, דיני מסחר, הגבלים עסקיים ואתיקה מקצועית.
מרבית הבחינות דורשות מהסטודנט שינון רב של פסקי דין ותקדימים חשובים. אלו מהווים רק הקדמה לקראת הבחינה של לשכת עורכי הדין אשר הלימוד אליה אורך מספר חודשים.
בנוסף לקורסים חלק מהמוסדות דורשים מהסטודנט לבצע סמינרים בתחומים שונים ואף עבודה קהילתית רלוונטית.
במסגרת התואר לוקחים הסטודנטים חלק פעיל בקליניקות משפטיות שונות. הקליניקות המשפטיות מעניקות סיוע משפטי, בראשות עורכי דין מקצועיים ובסיועם של הסטודנטים. הקליניקות השונות מסייעות לעובדים זרים לשמור ולעמוד על זכויותיהם מול המעביד ולאור קשיי השפה, התרבות והמעמד הלגאלי שלהם, מסייעות לפליטים אשר נמלטו לישראל, עוסקות בעניינים סביבתיים, כלכליים ואחרים.
ההשתתפות בפעילויות הקליניקות מאפשרת לסטודנטים להתנסות ואף לתרום לחברה מהידע המקצועי שלהם.
מוסדות הלימוד
לימודי משפטים לתואר ראשון נלמדים במוסדות אקדמיים רבים, באוניברסיטאות ואף במכללות.
מוסדות הלימוד בארץ כוללים את הקריה האקדמית קריית אונו, המרכז הבינתחומי, המכללה האקדמית נתניה ועוד מוסדות רבים.
הביקוש הגואה לתחום עריכת הדין משפיע באופן מיידי על תנאי הקבלה ללימודי התואר הראשון. הקושי להתקבל למסלול אוניברסיטאי במשפטים עקב רף הקבלה הגבוה הוביל לפתיחת מוסדות לימוד רבים שמציבים תנאי קבלה מקלים יותר אך שכר לימוד גבוה בהרבה.
מסלולי לימוד רבים מאפשרים שילוב לימודי המשפטים עם עבודה במהלך שעות היום. כך יכול אדם עובד לרכוש מקצוע נוסף בשעות הערב ובימי שישי ולייצר לעצמו אלטרנטיבה מעניינת ומאתגרת בעולם המשפטי.
הדרך לקריירה
מדי כמה זמן עולה ביקורת הנוגעת לתנאי ההעסקה של עורכי הדין הצעירים ובעיקר המתמחים. באופן אירוני, דווקא עורכי הדין בכירים האמונים על ההגנה על דיני העבודה מעסיקים מתמחים מצאת החמה עד צאת הנשמה, כדברי רבים, בשכר מינימלי וללא מתן שעות נוספות.
המתמחים הצעירים נמצאים לרוב במבוי סתום, משום שתביעת המעסיק על העסקת יתר ותנאים בעייתיים יכולה לסבכם בהמשך בהשתלבות במשרד אחר.
קיימת קולגיאליות רבה ואדוקה בין המשרדים ועורכי הדין, מה שמאפשר להנציח את המצב הבעייתי והמנצל לרוב של מתמחים זוטרים.
עם סיום ההתמחות וצליחת המבחן משתלבים עורכי הדין הצעירים במשרדים השונים, אך גם שם, בשנותיהם הראשונות ידרשו בשעות עבודה רבות.
שאיפה מקצועית של עורכי דין מתחילים רבים היא השתלבות בפירמה גדולה ואף הצטרפות בעתיד כשותף במשרד, מה שיוביל לתנאי שכר ראויים – דבר אשר הופך את ההשקעה העצומה לרווח נאה.
יש לזכור לעליכם לבחור התמחות – בין המשפט הפלילי, דיני עבודה, משפט מסחרי, נדל"ן, ליטיגציה (למשל עורך דין תאונות עבודה או תביעות נזיקין וכדומה), מיסוי, משפט בינלאומי ועוד.