בין 1969 ועד 1992 עובדי ניקיון באוניברסיטאות ובמכללות ברחבי הארץ הועסקו באופן ישיר על ידי המוסדות עצמם, כחלק ממערכת המשק במקומות. החל מ- 1993 חל שינוי במעמדם ברוב המוסדות האקדמאיים.
ההחלטה אודות העברת עובדי הניקיון לידיהן של חברות כוח אדם הייתה במטרה לחסוך את כספי המוסדות ולשמור על מצב כלכלי טוב. עובדי ניקיון זוטרים עברו לידי חברות כוח אדם ואילו עובדי משק מפקחים ומנהלים של עובדי ניקיון נשארו כעובדים של המוסדות עצמם.
פגיעה בזכויות עובדי הניקיון
העובדה שעובדי ניקיון באוניברסיטאות מועסקים דרך חברות כוח אדם מביאה ליחסים של ניצול מצד המוסדות והפחדה כלכלית וקיומית באופן שוטף. העובדים נקראים "עובדי קבלן" והם זוכים ליחס מחפיר ופוגעני מצד המערכות בהן הם מועסקים, עבודתם אינה קבועה ואינה בטוחה, שלא לדבר על כך שהם משתכרים שכר מינימום לשעת עבודה, שזהו שכר מזערי.
המצב כיום אינו מאיר פנים לעובדי ניקיון במוסדות אקדמיים, עד כדי כך שהם יכולים להיות בכל מקום באוניברסיטה, לשטוף רצפות, לנקות שירותים ולעבור אחרי אנשים ולאסוף לכלוך שנזרק, ואף אחד לא יתייחס אליהם. ממש כאילו היו "שקופים". עובדי ניקיון פועלים בשקט מרבי. הם מגיעים לעבודה גם כאשר הם חולים, אינם מתלוננים גם אם נפצעו או שנגרם להם נזק, כי הם יודעים שאם יעשו כן, שכרם עלול להיפגע.
עובדי ניקיון באוניברסיטאות יוצאים למאבק
עובדי ניקיון המועסקים כ"עובדי קבלן" באוניברסיטאות חותמים על חוזה העבודה מול הקבלן ולא מול המשתמשים בפועל בעבודתם – האוניברסיטאות. לכאורה, עובדה זו פוטרת את המוסדות האקדמיים מאחריות משפטית לתנאי העסקתם.
מאבקם של העובדים יוצא מתוך נקודת הנחה שהמעמד של כל עובד, כאדם וכאזרח בישראל (הלא היא מדינה דמוקרטית), צריך להיות שווה למעמדם של כלל העובדים, ועל האוניברסיטאות והמכללות לכבדו. לפיכך, אוניברסיטאות המשתמשות בפועל בשירותי עובדי הניקיון מהקבלן, הן אלה המעסיקות אותם ולכן אינן פטורות מהאחריות המוסרית לכיבוד מעמדו האנושי, לתנאי העבודה ולשמירה על זכויותיו (ראו גם: זכויות סטודנטים בישראל).
מה כולל מאבקם של עובדי ניקיון באוניברסיטאות?
עובדי ניקיון באוניברסיטאות ובמכללות נאבקים על כמה ערכי עבודה בסיסיים, שמגיעים להם מעצם היותם בני אדם. להלן הדרישות:
- דרישה לקבלת הזדמנות לתיקון ערכי, חברתי ומוסרי. עובדי ניקיון באוניברסיטאות נאבקים למען קבלת הזדמנות לשינוי חברתי בכך שהחברה כולה תכיר בהם כעובדים שווי זכויות. עובדי הניקיון נאבקים למען החזרת כבודם האנושי אשר מגיע להם כבני אדם. בנוסף הם נאבקים על קבלת הזדמנות לקידום תחושת השייכות במקומות העבודה- מוסדות הלימודים, ועל כך שיכירו בהם כעובדים מן המניין.
- דרישה לקבלת הזדמנות לתקן את הכשלים שנוצרים כתוצאה מאפלייתם על רקע מאפייניהם הדמוגרפיים והסוציאליים. לרוב, עובדי ניקיון מגיעים ממעמד סוציואקונומי נמוך, הם אינם בעלי השכלה אקדמאית, רובם בעלי 12 שנות לימוד או פחות ולרוב יהיו אלה נשים. מעמדם בחברה הוא חלש.
אי לכך, עובדי ניקיון באוניברסיטאות נאבקים למען מספר דברים: קבלת הזדמנות לתיקון אפליית עובדות ניקיון (נשים), שנוצרת עקב מעמד מגדרי, קבלת הזדמנות לתיקון המצב התעסוקתי של עובדי ניקיון המגיעים מהפריפריה, וקבלת הזדמנות לתיקון אפליית עובדים על רקע מעמדם כעולים חדשים.
- קבלת הזדמנות לתיקון זכויות עבודה. עובדי ניקיון נאבקים על כך שיעברו להיות עובדים מן המניין של המוסדות האקדמאיים, שימשיכו לקבל משכורת גם בתקופות החגים, למרות שהם משתכרים לפי שעת עבודה, שמשכורתם תהיה בהתאם להסכם קיבוצי, שהם יקבלו הנחה/ פטור מלא בשכר הלימוד עבור ילדיהם ושתהיה הפרשה לקרן הפנסיה שלהם.